מגזין ימי הרדיו
 > מגזין ימי הרדיו > פירוט ידיעה 70 שנה < קול ישראל < רשות השידור
 

עם אחד, לשונות רבים
חלק א': קול ישראל לכל העולם

 

שירות השידור הממלכתי נחשב תמיד לאחד הסמלים הבולטים בריבונותה של מדינה. אך מה יעזור לנו אם לא מבינים אותנו מעבר לגבול ומעבר לים? זהו סיפורו של קול ישראל בשפות, והשידורים לעולם הרחב והשידורים לעולים החדשים שזה עתה הגיעו למדינה הצעירה.
 
מאת אחינועם זייד-רומנלי

 
טבעי הדבר שבמדינת ישראל, שתושביה באו מקצווי תבל ועמהּ קרוע בין היושבים בארץ לבין אחיהם שנותרו בתפוצה, מילאו שידורי קול ישראל בשפות, הן בשידורים לחו"ל והן בשידורים לעולים, תפקידים נכבדים יותר משירות שידור רגיל.
 
בתחילת דרכה מרדה הציונות בתחילת בגולה. היא הפנתה עורף לתרבותה וללשונותיה והתמקדה בחיים המתחדשים של העם בישראל. אולם לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כאשר התברר היקף החורבן והשואה, הכירו מנהיגי היישוב בכך שארץ-ישראל היא מרכז לכלל העם היהודי, ולכן חובה עליה לשמור על קשר עם שרידי עמנו ולשמר את המטען היהודי התרבותי שהתפתח בגולה. השידורים לחו"ל נועדו ליצור קשר עם שרידי הקהילות באירופה ועם הפזורה היהודית ברחבי תבל.
השידורים לעולים באו לספק את צרכיהם של רבבות העולים, שהגיעו לארץ מכורתם ולא הכירו את שפתה. וכך, עם הקמת המדינה, כאשר היישוב בישראל עדיין לחם על חייו, כבר החלו השידורים הראשונים בעברית, באנגלית, בצרפתית וביידיש.
 
השידורים הראשונים באנגלית, בצרפתית וביידיש לא נחשבו שידורים לחו"ל משום שלא נמצאו  משדרים המתאימים לשידור למרחקים, אך הם נקלטו במחנות המעפילים היהודים שהחזיקו הבריטים בקפריסין. על החשיבות הבינלאומית שיוחסו לשידורים אנו למדים ממכתב ששיגר בבהילות, בבוקר הקמת המדינה – 14 במאי 1948 – צבי לוריא מהנהלת הוועד הלאומי. במכתב נמסר כי יש כוונה לשדר את הכרזת המדינה בעברית, בערבית ובאנגלית ובעוד 3 שפות רשמיות של האו"ם (צרפתית, ספרדית ורוסית), למרות שלא ידעו מי יתרגם כלל את ההכרזה.
 
העוקב אחר תולדות השידורים בשפות מגלה כפילות בתפקוד ובשפות השידור – כפילות שמקומה בכפילות השלטונית שהייתה אז בארץ: הממשלה הזמנית ואחריה הממשלה הנבחרת של מדינת ישראל ומוסדות הסוכנות, שהובילו את המדינה שבדרך והמשיכו לעבוד יחד עם הממשלה החדשה ומוסדותיה. כאשר הוחלט על הקמת קול ציון לגולה התעוררה השאלה מטעם מי ייערכו השידורים. ההכרעה נפלה בישיבה משותפת של כל המוסדות בביתו של בן-גוריון, והוא זה שהחליט כי השידורים יופקדו בידי ההסתדרות הציונית, אשר גם תממן אותם. וכך, במקביל לשידורי קול ישראל באנגלית, בצרפתית, ביידיש ובעברית, הוקמה תחנת קול ציון לגולה – יחידה עצמאית שמומנה בכספי הסוכנות ופעלה במתקני קול ישראל ובאולפניו. אחת הסיבות לקיום כפילות שכזו הייתה הרצון למנוע פגיעה בקשרים הדיפלומטיים עם מדינות שאל אזרחיהן היהודים הופנו השידורים.
 
האבסורד של שתי תחנות המשדרות מאותן מתקנים לא עבר בקלות. היו לא מעט ויכוחים על מדיניות, על כיוון וגם על דברים שבחומר. מיני קוריוזים ליוו את השידורים: בארכיון הציוני אפשר למצוא מכתב שכתבה ריטה פרסיץ, הממונה על השידורים בקול ירושלים (שחדל להתקיים במרץ 1950 ושולב בקול ישראל), ובו היא מבקשת להורות לאנשי השידורים לחו"ל שלא יסתובבו באולפנים בשעות שאינן שעות שידור בשל מה שהיא מכנה "ההפרעה הגדולה שהם גורמים"...  בהמשך הופיעה תלונה על הרעש הרב שעושים חברי להקת הזמרים של קול ישראל המפריע לעבודת הטכנאים. קריין הגיש תלונה על כך שמנהל המדור ביידיש בקול ציון לגולה אסר על קרייני המדור להשתתף בתוכנית היידיש של קול ישראל. מנהל מדור היידיש הכחיש את התלונה.
 
ב- 1960 צורף קול ציון לגולה לקול ישראל. כעבור חמש שנים נוספות שולבו שידורי קול ציון לגולה והשידורים לעולים במסגרת רשות השידור, ושְמַן הוסב לשידורי ישראל לעולים ולחו"ל.
 
קול ציון לגולה – התחלת השידורים לחו"ל
 
עם הקמת המדינה הוכר הצורך לשמור על הקשר עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. הדרך המיידית ביותר – ולגבי הקהילות במדינות מצוקה אף היחידה – הייתה שידורים בגלים קצרים. ההכרזה על הקמת המדינה שודרה, כאמור, כבר ביום העצמאות הראשון, באנגלית, בצרפתית וביידיש. לאחר שנתיים החליט דוד בן-גוריון להקים תחנה נפרדת לשידורים בחו"ל, שנקראה קול ציון לגולה.
 
שידורי התחנה החלו בחצות ב-11 במרס 1950, בהתרגשות ומתוך מוּדעות לחשיבות הרגע ההיסטורי.  נשיא המדינה, חיים וייצמן, שיגר ברכה חמה, ומנהל השידורים, מרדכי אבידע, התכבד לקרוא אותה. התחנה פתחה בשידורים ביידיש, באנגלית ובצרפתית – 45 דקות שידור בכל שפה. כעבור שנה נוסף גם שידור יומי בעברית, שארך 15 דקות, ואחר-כך שידור לילה בספרדית קסטליאנית.
 
בד בבד מימן קול ציון לגולה שידורים בשפות באמצעות קול ישראל. ב-1959 שודרו תוכניות וחדשות בעברית קלה, בהונגרית, ברומנית, במוגרבית ובפרסית. כמו כן, למשך זמן קצר, שודרה תוכנית שבועית באיטלקית במסגרת השידורים בצרפתית. בסך הכול שידר קול ציון לגולה בכ-15 שפות, בכללן השידורים שהועברו ע"י שירות ההקלטות. ב-1958 החלו גם שידורים ברוסית לברית-המועצות ולארצות מזרח אירופה. השידורים ברוסית היו חשאיים ובדרך כלל לא נזכרו במניין השפות. אף כי "מסך הברזל" חסם למשך זמן רב את ההדים מהמדינות האלה, כתב אבידע בזיכרונותיו: "תגובות נלהבות ומרגשות ביותר הגיעו בעיקר ממזרח אירופה. ידענו כי גם ברוסיה מאזינים לנו. מפולין כתבו לנו כי 'בלי שידורי קול ציון לגולה כלל אי אפשר היה לקיים חיים יהודיים'".
 
משרד החוץ ניצל את הערוץ הזה כדי לעקוף את התעמולה הערבית העוינת ולהגיע ישירות לאזרחי מדינות חדשות – והצטרף גם הוא למימון. כיווני המַשדרים נקבעו לפי צורכיהן של הקהילות היהודיות השונות ולפי הקשרים המדיניים של ישראל.
 
 
עם הזמן חל שיפור באיכות הטכנית של השידורים , וביוני 1954 הומר המשדר הישן בן שבעה קילוואט וחצי במשדר בעל הספק של חמישים קילוואט. בד בבד התייקרו מאוד גם עלויות השידורים. מנהל קול ציון לגולה, אברהם ארסט, דיווח כי בשנה הראשונה הייתה עלות שידור 114 לירות, כלומר קרוב לשתי לירות ישראליות לדקה, ואילו בעת כתיבת המסמך ב-1959 הגיעה עלות שעת שידור (כולל תשלום לשירותי הנדסה) ל-705 ל"י, כלומר 11.5 לירות לדקה.
 
האם ייסוד קול ציון לגולה חשוב כ"יום העצמאות"?
 
מיום הקמתה נחשבה התחנה לאחד המפעלים הציוניים החשובים והמכובדים של המדינה. ביום השידורים הראשון, 11 במרס 1950, שלח נשיא המדינה הראשון חיים וייצמן את ברכתו. ביום ה"הולדת" השני שיגר ברכה הלורד אדווין סמואל, בנו של הנציב העליון הראשון הרברט סמואל והמנהל האחרון של קול ירושלים המנדטורית. גם אחר-כך נהגו נשיא המדינה וראש הממשלה להתראיין – לעיתים בכמה שפות – בראש השנה וביום העצמאות ולשגר ברכות מיוחדות לעולים בארץ ולמאזינים בחו"ל. לשידורים היה מעמד מיוחד, כמעט "מקודש", ובעת שביתות למשל, איש לא העלה על דעתו לפגוע בשידורים ליהודי התפוצות ולעולים.
במלאת שנתיים לתחנה כתב בן גוריון: "ביצעתם במשימה חלוצית, תוכניותיכם משמשות כקשר חי בין ציון לגולה. הִצלחתם להזין את עניינם של המאזינים בַּמולדת, להדריך את אלה שמאוחר יותר הצטרפו אלינו ולעדכן את האחרים בדרך הקורות כאן".
 
קול ציון לגולה לא נתפס רק כתחנה להעברת מידע כי אם גם כנושא התרבות העברית המתחדשת. לשם כך הוקמה, בין השאר, מקהלה מיוחדת בניצוח מלחינים ומוסיקאים ידועי שם כמָרק לברי וקראל סלמון. הם חיברו שירים עבריים חדשים ויצרו עיבודים חדשים, מודרניים לזמנם, לשירים מסורתיים. השירים הוקלטו ושודרו בתוכניות של קול ציון לגולה. מקהלת קול ציון לגולה זכתה להכרה ולהערכה מחוץ לרדיו והייתה מוזמנת לאירועים חגיגיים וממלכתיים ברחבי הארץ.
 
ב-1960 הועבר קול ציון לגולה לסמכות קול ישראל. ב-1965, עם הקמת רשות השידור צורפו אליה השידורים ושמם שונה לשידורי ישראל לחו"ל ולעולים – שֵם המדגיש את הממלכתיות של השידורים ובמידה מסוימת גם את ההכרה בחשיבותן של תפוצות ישראל שכבר אינן בהכרח "גלות מאונס".
 
היקף השידורים בגלים קצרים התרחב במשך השנים וגם עוצמתם גברה – עד שישראל נחשבה בתקופות מסוימות ל"מעצמת שידור".
 
16:21 ,23.07.06
 
גרסת הדפסהגרסת הדפסה :: Printer-friendly versionשלח לחברשלח לחבר :: Send to a Friend
Click to Enlarge Picture :: לחצ/י להגדיל התמונה
 
בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראלClick to Enlarge Picture :: לחצ/י להגדיל התמונה
 
המקרופון בשטח והעם במתחClick to Enlarge Picture :: לחצ/י להגדיל התמונה
 
בן גוריון בנאום מיוחד במלאת שנה ל"קול ישראל לגולה"Click to Enlarge Picture :: לחצ/י להגדיל התמונה
 
מפת איזורי זמןClick to Enlarge Picture :: לחצ/י להגדיל התמונה
 
 
חזרה >>
 
עוד ב'מגזין ימי הרדיו'
 
"הלילה יענקל'ה לאן?" - תכנית מיוחדת לרגל חגיגות 70 שנה לרדיו
07.01.08 - 14:34
 
שקט משדרים - על הקולות מאחורי המיקרופון
13.02.07 - 18:05
 
וינייטה מיוחדת בסיפור על "ימי הרדיו"-
עוד אפיזודה מרתקת למילוי הקולאז' של תולדות השידור בארץ
18.05.08 - 12:01
 
"לגעת ברוח" עם אריה גולן
07.11.06 - 13:29
 
ימי הרדיו -
הרגעים הגדולים של "קול ישראל"
(חלק ב')
18.05.08 - 12:01
 
טמפל בפעולה פותר כל תעלומה
04.09.06 - 13:33
 
עם אחד, לשונות רבים
חלק ג': שפות הדממה
04.09.06 - 13:26
 
עם אחד, לשונות רבים
חלק ב': שידורים לעולים ולמדינות המערב
07.08.06 - 14:31
 
שובם של הפולשים ממאדים
או "הפריצה הגדולה של אורסון וולס"
23.07.06 - 16:21
 
טובים השניים מן האחד –
סיפורו של הסאונד הסטריאופוני
23.07.06 - 16:21
 
ימי הפנטזיה
עלייתן ונפילתן של סדרות המדע בדיוני ברדיו
23.07.06 - 16:21
 
הסכית לתסכית -
תסכיתי הרדיו בישראל
23.07.06 - 16:21
 
"ימי הרדיו" בטלוויזיה
23.07.06 - 11:30
 
קול ישראל- כל ההתחלה
26.06.06 - 09:17
 
הכדור ברשת
29.03.06 - 08:19
 
החדר אטום, הגל פתוח
01.05.06 - 20:38
 
הִנֵּה נִשְׁמַע הַקּוֹל
25.04.06 - 18:42
 
פסטיבל הזמר והפזמון חוזר
23.07.06 - 11:30
 
פתאום שמענו רדיו
10.04.06 - 15:39
 
הרדיו בן 70 – עד מאה ועשרים?
30.04.06 - 12:25
 
אברא כדברא
26.06.06 - 09:21
 
תעלומה: מי שידר לראשונה ברדיו?
23.07.06 - 11:31
 
היום יצויין 70 שנה לשידור העברי בשחזור מיוחד
23.07.06 - 11:31
 
קול ישראל 70 שנה
למרכז השידורים
 23:25  17.12.14  יום ד'  כ"ה כסלו תשע"ה
 
דבר מנהל קול ישראל
נאום יוני בן מנחם מתוך שחזור השידור הראשון במלון פאלאס
.....................................
גל נולד
מרקוני ממציא את הרדיו
.....................................
כאן ירושלים
כך פתחנו את "קול-ירושלים"
.....................................
נתפס ברשת
תחנות ומחלקות קול ישראל כיום
.....................................
Foreign Languages
EnglishРусский
بالعربية Français
Español
 
ארכיון התמונות והמסמכים
 
מוזיאון הרדיו הוירטואלי
 
מברכים לשנות ה-70
 
 
ימי הרדיו
 
מגזין ימי הרדיו
 
תולדות הרדיו בישראל
 
1936 - 1948
 
1949 - 1959
 
1960 - 1969
 
1970 - 1979
 
1980 - 1989
 
1990 - 1999
 
 
 
רשות השידור | מונדיאל 2014 | מרכז השידורים | מרכז השידורים הנגיש לאנשים עם מוגבלות
רשת א' | רשת ב' | רשת ג' | קול ישראל בערבית | רק"ע | 88FM | קול המוסיקה | רשת מורשת | מוקד התנועה
רואים עולם | תחזית מזג האוויר | מח' תעודה | שום, פלפל ... | "זאפ" לילדים | אירוויזיון | לשכת הדוברות
צרו קשר | עזרה | לוח שידורים | אוצר הזמר העברי | ארכיון קול ישראל | תדרים וערוצי קליטה | שיווק | אגף הגבייה | מכרזים
Русский | IBADOC | صوت اسرائيل | RSS | EurovIL (Eurovision Site) | IBA International | English News
 
 
כל הזכויות שמורות ©  התשע"ד - 2014 רשות השידור   תנאי שימוש
Copyright © 2014 Israel Broadcasting Authority. All Rights Reserved